לימודי הוראה מתקנת יכולים להקנות כלים שמטרתם אינה רק לסייע לתלמיד להתמודד עם המשימה שנמצאת מולו עכשיו, אלא גם לעזור לו לפתח דרכי עבודה שיוכל להפעיל בהמשך באופן עצמאי יותר. במרכז להכשרה חינוכית עוסקים במסגרת ההכשרה בין היתר בפרופיל הלומד, מנגנוני זיכרון ואסטרטגיות זיכרון, מיפוי, בניית תוכנית עבודה וכלים בתחומי השפה והחשבון.
כאשר תלמיד מתקשה, הפתרון המיידי הוא לעיתים להסביר שוב, להראות כיצד מתחילים או לכוון אותו לתשובה. במקרים מסוימים זו בדיוק העזרה שנדרשת באותו רגע. אבל כאשר התלמיד תלוי בכל משימה מחדש באותה הכוונה, כדאי לחשוב גם על המטרה הרחבה יותר: אילו כלים הוא יכול ללמוד להפעיל בעצמו בפעם הבאה שייתקל בקושי דומה?
עצמאות בלמידה נבנית בהדרגה. בתחילת התהליך המורה יכולה להדגים דרך חשיבה, לאחר מכן מתרגלים אותה יחד, בהמשך עוברים לשאלות מכוונות ולבסוף בודקים אם התלמיד מסוגל לבחור ולהפעיל את דרך העבודה גם ללא הוראה ישירה.
המטרה אינה שהתלמיד יפסיק לבקש עזרה. המטרה היא שהוא ידע טוב יותר מה לנסות לפני שהוא פונה לסיוע, אילו כלים כבר עומדים לרשותו ומתי הוא אכן זקוק לעזרה נוספת.
מהי עצמאות בלמידה?
לומד עצמאי אינו תלמיד שמצליח בכל משימה ללא קושי. עצמאות מתבטאת בדרך שבה התלמיד מתמודד כאשר הוא אינו יודע מיד מה לעשות.
עם הזמן, תלמיד שמפתח עצמאות יכול ללמוד לשאול את עצמו שאלות כמו:
- מה מבקשים ממני לעשות?
- מה אני כבר יודע על המשימה?
- מאיפה כדאי להתחיל?
- איזה כלי יכול לעזור לי?
- איך אוכל לבדוק אם הדרך שבחרתי מתאימה?
- מה אפשר לנסות אם הדרך הראשונה אינה עובדת?
השינוי המרכזי הוא במידת המעורבות של התלמיד בתהליך. במקום להמתין בכל שלב להוראה נוספת, הוא מתחיל לקחת חלק פעיל יותר בהבנת המשימה, בבחירת דרך הפעולה ובבדיקת התוצאה.
במסגרת לימודי הוראה מתקנת הלומדים רוכשים כלים להבנת צורכי הלומד, למיפוי נקודת המוצא שלו ולבניית דרכי עבודה בהתאם לקושי ולמטרה שהוגדרה.
הכלים האלה יכולים לשמש לא רק כדי להחליט מה ללמד, אלא גם כדי לחשוב כיצד להעביר בהדרגה חלק מהאחריות על תהליך הלמידה אל התלמיד עצמו.
למה מיפוי הוא נקודת ההתחלה?
אי אפשר לפתח עצמאות באמצעות רשימה אחת של עצות שמתאימה לכל תלמיד. לפני שבוחרים אסטרטגיה, צריך להבין את נקודת המוצא שלו.
מיפוי במסגרת ההוראה יכול לסייע לזהות אילו מיומנויות כבר מבוססות, היכן מופיע הקושי, כיצד התלמיד ניגש למשימה ואילו דרכי פעולה הוא כבר יודע להפעיל.
שני תלמידים יכולים, למשל, להתקשות בהכנת שיעורי בית מסיבות שונות. תלמיד אחד מבין את החומר, אך מתקשה להתחיל, לחלק את המשימה לשלבים ולארגן את סדר העבודה. תלמיד אחר מתארגן היטב, אבל אינו יודע כיצד לפעול כאשר הוא נתקל בשאלה שאינה דומה למה שכבר תרגל.
במקרה הראשון המוקד עשוי להיות פירוק המשימה והתארגנות. במקרה השני ייתכן שכדאי להתמקד בבחירת אסטרטגיה ובהתמודדות עם מצב חדש.
לכן המיפוי אינו מסתכם בשאלה ״מה קשה לתלמיד?״. הוא מסייע להבין מה התלמיד כבר מסוגל לעשות בעצמו, היכן נדרשת תמיכה ואיזה כלי עשוי להיות שימושי בשלב הבא.
איך הופכים אסטרטגיה מכלי של המורה לכלי של התלמיד?
היכרות עם אסטרטגיה אינה מספיקה כדי להפוך אותה לחלק מדרך הלמידה של התלמיד.
אפשר ללמד תלמיד לסמן מידע חשוב, לחלק משימה לשלבים, להכין תרשים, לבדוק תשובה או להשתמש בראשי פרקים. אבל אם בכל פעם המורה היא זו שאומרת לו באיזה כלי להשתמש, האסטרטגיה עדיין תלויה בהכוונה חיצונית.
המעבר לעצמאות מתחיל כאשר התלמיד לומד לזהות בעצמו מתי הכלי עשוי להיות שימושי.
במקום לומר בכל פעם ״סמן את הנתונים החשובים״, אפשר בהדרגה לשאול: ״איזה מידע בשאלה יעזור לך להתחיל?״
במקום לומר ״הכן תרשים״, אפשר לשאול: ״איזו דרך יכולה לעזור לך לארגן את המידע?״
כך הדגש עובר מביצוע של פעולה מסוימת להבנת הסיבה שבגללה בוחרים בה.
המטרה אינה לצבור כמה שיותר אסטרטגיות. הערך נמצא ביכולת לבחור ביניהן בהתאם למשימה, להשתמש בהן ולבדוק אם הן אכן סייעו.
איך מפחיתים בהדרגה את התמיכה?
עצמאות בלמידה נבנית כאשר התמיכה מצטמצמת בהתאם ליכולת של התלמיד, ולא כאשר מפסיקים לעזור לו בבת אחת.
בתחילת התהליך המורה יכולה להדגים כיצד היא חושבת ופועלת מול משימה: מה היא בודקת קודם, כיצד היא מפרקת את המשימה, מדוע היא בוחרת כלי מסוים ואיך היא בודקת את עצמה.
בהמשך ניתן לבצע את התהליך יחד עם התלמיד, ולאחר מכן לעבור מהוראות ישירות לשאלות מכוונות.
למשל, בתחילת הדרך אפשר לומר: ״קרא את השאלה וסמן את המידע החשוב״.
בשלב הבא אפשר לשאול: ״איזה מידע נראה לך חשוב כאן?״
ובהמשך: ״איך אתה רוצה לגשת לשאלה?״
בכל שלב מועברת לתלמיד מעט יותר אחריות על קבלת ההחלטה.
הפחתת התמיכה מאפשרת גם לבדוק אם התלמיד אכן רכש את דרך העבודה, או רק ביצע אותה כאשר קיבל הוראה מפורשת.
איך מעבירים אסטרטגיה ממשימה אחת למשימה חדשה?
אחד הסימנים החשובים לכך שאסטרטגיה הופכת לכלי עצמאי הוא היכולת להשתמש בה גם כאשר המשימה משתנה.
תלמיד יכול ללמוד לפרק מטלה מסוימת לשלבים. אבל אם הוא עושה זאת רק במטלה שכבר תרגל, עדיין לא ברור אם דרך העבודה הפכה לחלק מארגז הכלים שלו.
עצמאות בלמידה אינה נמדדת רק ביכולת לבצע משימה ללא עזרה. סימן משמעותי יותר הוא היכולת לזהות מצב חדש, לבחור אסטרטגיה מתאימה ולנסות להשתמש בה גם כאשר הטקסט, השאלה או הבעיה שונים מאלה שכבר תורגלו.
בקריאה, תלמיד יכול ללמוד לעצור ולבדוק אם הבין את הפסקה ולבחור מה לעשות כאשר משהו אינו ברור.
בכתיבה, הוא יכול לתכנן את התשובה לפני שמתחילים, לבדוק אם כלל את כל חלקי המשימה ולעבור שוב על הטקסט לאחר שסיים.
בחשבון, אפשר לתרגל זיהוי נתונים, הבנת הדרישה בשאלה, בחירת דרך פתרון ובדיקה אם התוצאה שהתקבלה מתאימה לבעיה.
כאשר התלמיד מתחיל להשתמש בכלי שנלמד גם במצבים חדשים, הוא עובר בהדרגה מפעולה שהמורה מלמדת לדרך עבודה שהתלמיד מסוגל לבחור ולהפעיל בעצמו.
איך יודעים אם העצמאות באמת מתפתחת?
עצמאות אינה נמדדת רק במספר הפעמים שבהן התלמיד מבקש עזרה.
תלמיד עצמאי יותר עדיין יכול להזדקק לסיוע. ההבדל הוא במה שקורה לפני הפנייה לעזרה.
יש הבדל בין תלמיד ששואל מיד ״מה עושים?״ לבין תלמיד שאומר ״ניסיתי לחלק את המשימה לשלבים, אבל אני עדיין לא מבין מה לעשות בחלק השני״.
בשני המקרים נדרש סיוע, אבל במקרה השני התלמיד כבר ניסה להפעיל כלי, בדק את התוצאה וזיהה בצורה ממוקדת יותר היכן הוא מתקשה.
אפשר לבחון התפתחות של עצמאות גם דרך היכולת של התלמיד להתחיל משימה עם פחות הכוונה, להסביר מדוע בחר כלי מסוים, לבדוק את העבודה לפני שסיים, לנסות דרך נוספת כאשר הראשונה אינה עוזרת ולהשתמש באסטרטגיה גם במשימות חדשות.
גם סוג המשוב שמקבל התלמיד יכול לתרום לתהליך הזה. במקום להתייחס רק לתוצאה, אפשר להתייחס לדרך הפעולה: ״חילקת את המשימה לחלקים ועבדת לפי הסדר שקבעת״.
משוב כזה מסייע לתלמיד לזהות מה עבד עבורו, ולא רק לדעת אם הצליח או לא הצליח. כך גדל הסיכוי שיוכל לבחור באותה דרך שוב כאשר ייתקל במצב דומה.
איך לימודי הוראה מתקנת מכינים לעבודה כזאת?
פיתוח עצמאות אצל תלמיד מחייב להבין גם את הקושי שלו וגם את הדרך שבה הוא לומד.
במרכז להכשרה חינוכית החיבור בין פרופיל הלומד, מנגנוני זיכרון ואסטרטגיות זיכרון, מיפוי, בניית תוכנית עבודה וכלים בתחומי השפה והחשבון מאפשר לבחון את צורכי התלמיד מכמה זוויות ולהתאים את מטרת העבודה ואת רמת התמיכה שהוא זקוק לה.
התהליך אינו מסתיים כאשר נמצאה אסטרטגיה שעוזרת לתלמיד לבצע משימה. צריך לבחון גם אם הוא מבין מתי להשתמש בה, אם הוא מסוגל לבחור בה ללא הוראה ישירה ואם היא עוברת איתו למשימות חדשות.
אפשר לחשוב על פיתוח עצמאות כרצף: תחילה מזהים את נקודת המוצא של התלמיד, לאחר מכן בוחרים מטרה וכלי מתאים, מדגימים ומתרגלים יחד, מפחיתים בהדרגה את התמיכה ולבסוף בודקים אם התלמיד מסוגל להפעיל את דרך העבודה בעצמו ובהקשרים נוספים.
לימודי הוראה מתקנת יכולים לספק מסגרת מקצועית להבנת הרצף הזה. במרכז להכשרה חינוכית נלמדים מיפוי, בניית תוכנית עבודה, אסטרטגיות למידה וכלים בתחומי השפה והחשבון, לצד התייחסות לפרופיל הלומד ולמנגנוני זיכרון. החיבור בין המרכיבים מאפשר לחשוב לא רק על איזה כלי מתאים לתלמיד, אלא גם על הדרך שבה מצמצמים בהדרגה את התמיכה ובודקים אם הוא מסוגל להשתמש בכלי בעצמו ובהקשרים נוספים.
עצמאות בלמידה אינה מצב שבו התלמיד אינו זקוק עוד לעזרה. היא היכולת להבין טוב יותר את המשימה, לבחור כלי, לנסות, לבדוק את התוצאה ולדעת מתי נכון להמשיך באופן עצמאי ומתי הגיע הזמן לפנות לסיוע.
