ישנה חשיבות רבה למשחקי הפאזל, לא סתם הם חלק משמעותי בחיי ילדים ואף בוגרים יותר, ישנם פאזלים לכל הגילים בכל השלבים, בעלי חלקים גדולים המתאים לקטנטנים ועד מעל 1500 חלקים למבוגרים יותר.
לפאזל הרבה יתרונות משמעותיים בתהליך הגדילה של הילד. הוא מפתח מיומנויות חשיבה מרחבית, משפר מוטוריקה ומעודד פתרון בעיות לכן חשוב מאוד להתחיל לתת לילדים לשחק כבר בגיל צעיר מאוד, ההמלצה היא החל מגיל 9 חודשים.
על פי מחקרים שנעשו, משחקים אלו מפתחים משמעותית את היכולת התפיסתית של הילדים ולכן מומלץ כי ההורים יכירו את הפאזלים יותר מקרוב ואף יעודדו את הילדים לעשות בהם שימוש.
החשיבה המרחבית שהפאזל מפעיל אצלנו הינה מרכיב דומיננטי וחשוב בתפקודו של המוח האנושי, האפשרות לנוע במרחב והיכולת להפעיל דברים ותכונות חשובות בגופנו היא המשפיעה על תפיסתן של הילדים והבוגרים כאחד. היכולת לקשר בין צורות לפי גודל ומשקל, הופך את החשיבה המרחבית למופשטת בהבנת מתמטיקה, טכנולוגיה ומדע.
ע"י הפאזל, הילדים מגרים את הידיים וזה גורם להם להחזיק, לסובב ולתרגל מוטוריקה עדינה, הוא גורם להם לחשוב, לנסות לפתור בעיות ומעודד את יכולת הריכוז שלהם. הפאזל גורם להם לרדת לפרטים קטנים ולהתמודד. נמצא קשר בין הורים אשר שיחקו עם ילדיהם בפאזלים בתקופות שבין גיל שנתיים לגיל 4.5 לבין ציונים גבוהים במבחנים עם חשיבה מרחבית.
המשחק בפאזל צריך להתחיל כבר בגיל 9 חודשים, פאזל נמצא בכל בית והתינוק יכול להתחיל לנסות לעשות התאמות ראשונות בעצמו על מנת שיתחיל להפעיל את החשיבה המרחבית שלו. ישנם מספר פעולות שניתן לעשות עם התינוק בשלב הזה כדי לעורר אצלו מיומנויות שונות כגון להכניס לקופסה צעצוע או שניים, להקיש עליה ולמשוך את תשומת ליבו של התינוק, תנו לו להתאים את המכסה לקופסה ושישחק בקופסה וינסה לפתוח אותה בעצמו ולגלות מה מסתתר בפנים. בגיל הזה מחקים את ההורים ומנסים ללמוד מהם על פי מה שהם עושים.
בגיל שנה וחצי כבר מתחילים לראות את התמונה המלאה ולהתמודד עם צורות שטוחות, הם מתחילים להתאים את החלקים למסגרת. על ההורים להוציא את החלק ולתת לילד להחזיר למקום. חשוב להתמיד ולתחזק את השלב הזה וכך בעצם היכולת שלהם להתאים תהיה טובה יותר.
גיל שנתיים צירוף החלקים מתחיל להיות מקרי, הם מנסים לצרף שני חלקים שנתקלים בהם, רק אחרי ניסוי וטעיה ואולי אף הרבה פעמים כאלה, הם יבינו שצריך לבחור חלק ספציפי ולא סתם באקראיות. זהו שלב מתקדם יותר שעל ההורים להראות לילד איך החלק מתחבר ולסובב אותו כדי לעשות את ההתאמה עם חלק אחר. השלב הבא יהיה שההורה ייתן הנחיה והילד כבר לבד ימצא את הדרך.
המשחק של ההורים בשיתוף עם הילדים היא חוויה ומקור למידה והנאה עבור הילדים, הילדים ששיחקו עם הוריהם, שיפרו משמעותית את היכולת והחשיבה המרחבית שלהם.
