"יש כאלה שחשוב להם להראות שהפסדנו, שישראל מושפלת שצה"ל מושפל והם גיבורים. אני גאה במה שעשינו כצוות מוביל בצוק איתן והתוצאות מדברות בעד עצמן. מזל שההגה בצוק איתן היה בידיים של נתניהו, של גנץ ושלי", כך אמר שר הביטחון בזמן "צוק איתן" רב אלוף (מיל) משה "בוגי" יעלון בכנס של המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה.
"כשהיו שואלים אותי 'איך זה להיות שר הביטחון?', הייתי עונה שעם האויבים אני מסתדר לא רע", כך החל יעלון את דבריו ומיד לאחר מכן התייחס לתקופת "צוק איתן", ולביקורת שהוא סופג בימים האחרונים לאור הדיווחים בתקשורת על דו"ח מבקר המדינה בנושא תפקוד הקבינט במהלך "צוק איתן", "כל מערכה צבאית היא מערכה קשה שיש בה אבדות, אבל אני לא יכול להסתכל על צוק איתן ככישלון… הפסקת האש הושגה על פי התנאים שלנו ללא שום הישג לחמאס. טפטופי הרקטות על ידי חמאס נפסקו. תשתית המנהרות ספגה פגיעה קשה והחשוב ביותר, החמאס חלש ומורתע ותושבי הדרום זוכים לשקט חסר תקדים במשך שנתיים וחצי. צריך להסתכל על התמונה הכוללת ולא דרך פיר המנהרות… שלא נגררנו אחרי הפופוליזם ההרסני והמסוכן של חלק מחברי הקבינט שכבר עשו פוליטיקה תוך כדי המערכה וממשיכים לעשות זאת גם היום. הילדותיות וחוסר האחריות שלהם הייתה משאירה את צה"ל עד היום בעזה במחיר כבד ביותר ובתוצאות רעות מכל בחינה", אמר.

בהמשך התייחס יעלון לתפיסתו המדינית ואמר כי האינטרס הישראלי הוא לא להמשיך ולשלוט בפלסטינים, ולהגיע למצב שבו הפלסטינים שולטים בעצמם, אולם לישראל יש אחריות על הגבולות. "תקראו לזה אוטונומיה, תקראו לזה איך שתרצו. רבין, כחודש לפני הירצחו הגדיר זאת – קצת פחות ממדינה".
יעלון הוסיף כי מעבר לתפיסה מדינית, היו אלה נושאים ערכיים שגרמו לו להתפטר מתפקידו כשר ביטחון ולעזוב את הליכוד. "מה זה להתייחס לתקשורת ומערכת המשפט כאליטות ישנות שמפריעות לנו לשלוט? זו בדיוק מערכת האיזונים והבלמים שדרושה לכל דמוקרטיה. אז בתקופה כזו פוגעים בשידור הציבורי? אני שומע שרה וחבר כנסת אומרים שצריך לשלוט בתקשורת? ארדואן לא אומר את זה. הוא עושה את זה, אבל לא אומר את זה… ואם יש בעיה עם תקשורת שהיא ביקורתית מדי, אז מיד פותרים זאת כשאומרים עליה שהיא שמאלנית", אמר.
כשנשאל האם לאור הדברים הללו הוא מאמין שהבית הפוליטי שלו הוא עדיין בליכוד ענה יעלון, "החלטתי שאני יוצא לדרך חדשה והודעתי שאני מוכן להתמודד על ההנהגה הלאומית ואני נערך לבחירות הבאות ולכן הקמתי עמותה שנקראת 'העמותה למנהיגות אחרת'. כבר ברישום הצהרתי שהיא תהפוך לפלטפורמה פוליטית מתישהו, רק החלטתי להשאיר את כל האופציות הפוליטיות פתוחות. אני מאמין שאם מזיזים לרגע הצידה את הוויכוח של ימין ושמאל בהקשר הפלסטיני, אז אפשר למצוא קבוצות גדולות שיכולות לשתף פעולה מהציונות הדתית השפויה וקבוצות בליכוד שמבינות שהיום גם ז'בוטינסקי ובגין לא היו עוברים פריימריז וגופים נוספים, בלי לציין שמות".
הוא ציין כי חשב שהזמן שיעבור עד שיחליט מתי ואיך בדיוק יחזור לפוליטיקה ייקח זמן רב יותר, "אולם יכול להיות שזה יהיה יותר מהר ממה שחשבתי, בגלל כל החקירות האלה שאנו שומעים כרגע עם הארבע ספרות… אלף, אלפיים, שלושת אלפים", הוא סיים את דבריו.