תינוק חדש בבית מביא אתו המון התרגשות, כשכל חיוך וכל תנועה, ממלאים אותנו בתחושות פליאה. אבל לצד ההתרגשות קיימות גם דריכות וחרדה מכל סימן שעלול להדאיג, ׳הוא לא מחייך מספיק׳, ׳לא עוקב בעיניו׳, ׳לא מגיב כשקוראים בשמו׳. במציאות שבה יש מודעות רבה לאוטיזם, כל חוסר תגובה, ולו הקטן ביותר, מהווה מקור לדאגה. השאלה היא: אילו סימנים הם חלק מההתפתחות הרגילה של תינוק בן שנה ואילו סימנים באמת מצדיקים בדיקה מקצועית?
למה בגיל שנה?
תינוק בן שנה מגיע לשלב קריטי בהתפתחותו, לכן טבעי הדבר שהורים מחפשים סימנים לאוטיזם בגיל שנה, כאשר רוב התינוקות מתחילים לפתח מיומנויות תקשורת בסיסיות המתבטאות בקשר עין, בחיקוי תנועות ובמשחק אינטראקטיבי (כמו ׳קוקו׳), ואפשר כבר לשים לב לחריגה כלשהי בשלבי ההתפתחות הצפויים.
יחד עם זאת, חשוב לדעת שטווח הנורמה הוא רחב מאוד ולא כל התינוקות מגיעים לשלבי ההתפתחות הצפויים באותם זמנים בדיוק. והאמת היא שלכול תינוק יש קצב התפתחות משלו.
אחר אילו סימנים כדאי לעקוב?
לא כל עיכוב או חוסר תגובה מעיד על אוטיזם. כדי שתוכלו לבחון בעצמכם את מצב ילדיכם, הנה כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם בגיל שנה:
- היעדר משמעותי של קשר עין. התינוק לא עוקב בעיניו באופן קבוע, במיוחד במצבים חברתיים.
- חוסר תגובה לקריאה בשמו. התינוק לא מגיב כשקוראים לו, גם אחרי שניסיתם לקרוא לו שוב ושוב.
- חיוכים חברתיים מעטים. התינוק שלכם לא מחייך במצבי אינטראקציה עם אחרים, כפי שעושים תינוקות אחרים.
- היעדר מחוות בסיסיות. התינוק בן השנה לא מצביע על חפצים, לא מנפנף לשלום או לא מנסה לחקות תנועות.
- צורת המשחק שלו אינה שגרתית. למשל הוא מתמקד באופן לא רגיל בחלקים הקטנים של הצעצוע במקום לשחק בצעצוע עצמו.
ולאחר שאמרנו זאת, נדגיש עד כמה חשוב להבחין בין דאגה טבעית לבין סימנים ממשיים. אחרי הכול, הפעוט יכול לחוות עיכוב במיומנות אחת ועדיין להתפתח באופן תקין במיומנויות אחרות. אבל אוטיזם לא מאובחן על סמך סימן אחד בודד, אלא לפי מכלול התנהגויות לאורך זמן.
משחקים המעודדים תקשורת
יש כמה רעיונות למשחקים אינטרקטיביים עם התינוק בן השנה שיעזרו לכם לבדוק ולחזק את התקשורת אתו:
- ׳קוקו׳. ההורה מסתיר את פניו מאחורי כפות הידיים או צעיף, ואז מגלה את פניו תוך קריאת ׳קוקו!׳. המשחק מפתח קשר עין, ציפייה ותחושת הדדיות.
- משחק תורות בעזרת צעצוע. ההורה מגיש לתינוק צעצוע, מחכה שיחזיר לו ומגיש אותו שוב. משחק זה יוצר חוויה של ׳התור שלי, התורך שלך׳, ומעודד הבנה בסיסית של שיחה.
- שיר עם תנועה: לדוגמה, ״ידיים למעלה על הראש / על הכתפיים אחת שתיים שלוש״, כשהפעוט לומד לחקות את התנועות תוך הקשבה לקצב והנאה מהתקשורת ומהשיר.
- הצבעה על חפצים: ההורה מצביע למשל על המנורה, אומר: ׳הנה אור!׳ ומחכה שהפעוט יעקוב אחר כיוון ההצבעה. משחק זה חשוב לפיתוח השפה ואוצר המילים.
מה עושים כשמתעורר חשד?
התחילו לתעד ולהתבונן בתינוק לאורך זמן. מומלץ לכתוב ביומן ההתפתחות את התאריך שבו ראיתם משהו שהדאיג אתכם. מעבר לזה, התייעצו עם רופאת הילדים, שהיא למעשה הכתובת הראשונה שתבדוק את התינוק ותוכל להמליץ על בדיקות נוספות במידת הצורך. עם זאת, גם אם עדיין אין אבחנה מקצועית לגבי מצבו של התינוק, נסו להיחשף להדרכות הנוגעות להתפתחות הילד, ולעודד את הפעוט לתקשורת ולמשחקים, שיוכלו לקדם את ההתפתחות שלו.
המאמר נכתב באדיבות אתר קלינאי.
