ירון זוהר ז"ל, לוחם גולני מקרית אתא, קיבל מתושבי גבעת טל מחווה מרגשת לציון יום הולדתו ה-21 לאחר שנפל בגבורה מול מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר.
בכיכר השקטה של שכונת גבעת טל בקריית אתא, בין צחוק ילדים לרחש עלים, התכנסו חברים, בני משפחה ושכנים. הם לא באו לחגיגה רגילה. הם באו לציין את יום הולדתו ה-21 של ירון זוהר ז"ל, הילד שגדל ביניהם, הכדורגלן המוכשר, הלוחם הגיבור. במקום נרות על עוגה, הם החזיקו נרות נשמה. במקום שירי יום הולדת, הם נאמו ונשאו תפילה שקטה. זו הייתה הנצחה של חיים שנגדעו, ושל גבורה עילאית שתחיה לנצח. סיפורו של ירון הוא סיפור על מלאך בחייו ובמותו, שנלחם עד נשימתו האחרונה כדי שאחרים יוכלו לחגוג עוד ימי הולדת רבים.
300 פצצות מרגמה, ולחימה ללא פחד
היום ששינה את הכל התחיל בזריחה של שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023. סמל ירון זוהר, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, סגר שבת במוצב ק'2, עמדה קדמית המגינה על העיר שדרות וקיבוץ ארז. בשעה 6:30 בבוקר, מטח הרקטות הכבד בישר את תחילתה של מתקפת פתע רצחנית. ירון וחבריו למחלקת המרגמות הוקפצו מיד לעמדות. לא היה זמן לשאלות, רק לפעולה. ירון, ששימש כטען מרגמה, הבין מיד את גודל הסכנה. בזמן שמאות מחבלי חמאס החלו להסתער על הגדר, לטווח את המוצב ולנסות לחדור לקיבוץ ארז ולמעבר ארז הסמוך, הוא הפך לחלק מהנגמ"ש, מכונת מלחמה של איש אחד.
במשך שלוש שעות רצופות, תחת אש בלתי פוסקת, ירון לא עזב את העמדה. הוא פעל בנחישות ובדיוק מופתי, טוען ויורה למעלה מ-300 פצצות מרגמה. כל פגז כוון כדי לעצור את חוליות המחבלים, למנוע את חדירתן לקיבוץ ולהעניק חיפוי לחבריו שנלחמו על חייהם. חבריו מספרים כי ירון והמפקד שלו, רס"ן יפתח שבח ז"ל, חיסלו עשרות מחבלים ובגופם מנעו טבח המוני. הירי לעבר המוצב לא פסק, אך ירון המשיך לעבוד "כמו מכונה", מונע מתחושת שליחות עמוקה ומחויבות מוחלטת לחבריו ולאזרחים שישנו בבתיהם, מבלי שהיו מודעים לקרב הגבורה שהתחולל על סף דלתם.
בסביבות השעה 9:30, הגיבור שילם את המחיר היקר מכל. פגז מרגמה שנורה על ידי המחבלים נפל בסמוך לנגמ"ש. בשל תפקידו כטען, ירון היה חשוף, והוא היה היחיד מהכוח שנפגע. הפציעה הייתה אנושה. אך גם ברגעיו האחרונים, כשהכאב היה בלתי נתפס, מחשבותיו היו נתונות לחבריו. המשפט האחרון שיצא מפיו היה, "אני בסדר, הכל טוב". הוא אמר זאת כדי להרגיע אותם, כדי שלא ידאגו לו, כדי שיוכלו להמשיך להילחם ולהתרכז במשימה. ירון לא שרד את הפציעה, אך במותו ציווה להם את החיים ואת הניצחון. תפקודו האמיץ היה גורם מכריע בכך שהמוצב לא נכבש ואזרחים רבים ניצלו.
הילד שהפך לגבר, והגבר שהפך לגיבור
מאחורי הלוחם המצטיין עמד נער עם חלומות גדולים ולב ענק. ירון, בנם של ליהיא ועמי ואח לעופרי וגיא, היה ילד טוב ומחונך, שקט ועדין, אך עם חוש הומור שובה ונוכחות ממגנטת. אהבתו הגדולה ביותר הייתה הכדורגל. מגיל צעיר הוא שיחק בשקיקה, חלם להיות שחקן מקצועני, והצטיין בקבוצות הנוער של הפועל חיפה. "ירוני היה אדום בחליפה, אבל ירוק בנשמה", סיפר אביו עמי, מתאר את אהדתו השרופה לקבוצת מכבי חיפה, אותה ליווה למשחקים בארץ ואף באירופה.
בגיל 17, בצומת דרכים משמעותי, ויתר ירון על חלום הכדורגל המקצועני למען שירות קרבי משמעותי. הוא התגייס לגולני, לגדוד 13, והתאהב בחטיבה החומה. הוא הפך במהרה ללוחם מוביל, כזה ש"כל מפקד חולם עליו", כפי שהעידו מפקדיו. צניעותו ואהבת האדם שאפיינו אותו בלטו לצד הישגיו המרשימים – הוא נבחר למצטיין מח"ט ומצטיין חטיבה, אך מעולם לא התהדר בכך. "מי שצריך לדעת יודע", נהג לומר.
יום ההולדת הפך ליום הנצחה
בכל שנה מאז שנפל, בשמיני לספטמבר ביום הולדתו, בכיכר בגבעת טל, שמתכננים לקרוא על שמו, הזיכרונות הללו צפו ועלו. ענת אנגרסט, אימו של מתן אנגרסט, חברת המשפחה, נשאה דברים, וגם בני המשפחה דיברו על ירון שלהם – הילד, האח והחבר. הם דיברו על החיוך שלא מש מפניו, על טוב ליבו ועל החלל העצום שהותיר. ההתכנסות הזו, ביום הולדתו ה-21, לא הייתה רק אקט של זיכרון, אלא הצהרה. הצהרה שירון אולי אינו נוכח פיזית, אך רוחו, גבורתו ומורשתו ימשיכו לחיות בלב האנשים שהכיר ואלו ששמעו את סיפורו.
מספר עידו קרן חבר המשפחה וסוכנו לשעבר של ירון ז״ל:
"ירון היה ילד מדהים .ילד מחונך, ילד מנומס, ילד חייכן, ילד מתוק ,ילד יפה, ילד שאי אפשר לכעוס עליו. ירון הפך בצבא לגבר אמיתי .הוא הפך ב 10 חודשים למנהיג אמיתי, ללוחם מצוין ובכל מקום שהיה, רק טוב הוא פיזר. בכדורגל קוראים לזה: ״חדר הלבשה מצוין״.
ירון נפל בגבורה ב 7.10.23 .ליבי שלי וליבם של כל החברים עם משפחת זוהר. לא נפסיק להנציח את ירון בכל מקום בארץ ובעולם. הגעגוע לירון אדיר וכל מה שניתן לנו לבקש זה שאלוהים ייתן כוחות ונחמה למשפחת זוהר היקרה. עבורינו זו זכות גדולה לתת מה שרק אפשר כדי שיזכרו את הנסיך מגבעת טל. יהי זכרו ברוך.
סמל ירון זוהר ז"ל, גיבור ישראל, היה מלאך בירוק של מדי צה"ל, כשם שהיה מלאך בחייו הקצרים והיפים. הוא נפל כדי להגן על הבית, והבית לעולם לא ישכח אותו.
