התגלית מהווה עדות מרתקת לחשיבות שייחסו יהודי הגליל לשמירת הלכות הטומאה והטהרה לפני 2000 שנה. בארץ ידועים רק ארבעה בתי יוצר כאלה, שניים בגליל ושניים באזור ירושלים.
בית מלאכה נדיר לייצור כלי אבן מקירטון, המתוארך לתקופת בית שני, נחשף בימים האחרונים בחפירה ארכיאולוגית בכפר ריינה שבגליל התחתון. בחפירה מתגלה מחצבה ובה אלפי גרעינים (גושים) של אבן קירטון, שהיוו פסולת של בית היוצר, וכן ספלים וקערות בתהליכי ייצור שונים. האתר העתיק נחשף במהלך עבודות פיתוח של המועצה המקומית ריינה לקראת הקמת אולם ספורט בכפר, כאשר גרעיני אבן הגיר החצובים צצו על פני השטח. זהו בית היוצר הרביעי מסוגו שנתגלה בארץ; בית מלאכה נוסף נחשף בימים אלה בעינות אמיתי, במרחק קילומטר אחד מבית המלאכה הנוכחי. שני בתי המלאכה הנוספים הידועים מתקופת בית שני, התגלו רחוק מכאן -באזור ירושלים, לפני עשרות שנים.
לדברי ד"ר יונתן אדלר, מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל ומנהל החפירה מטעם רשות העתיקות שחקר את השימוש היהודי בכלי האבן בתקופה הרומית, "התגלית החדשה מאששת את הידע על החשיבות הגדולה שייחסו יהודי הגליל לשמירת ההלכות בתקופה שבה פעל בית המקדש בירושלים. כלי האבן הם מאפיין ברור של אוכלוסייה יהודית, משום שהם נחשבו ככאלה שאינם מקבלים טומאה. הופעת כלי האבן ביישובים היהודיים בולטת, על רקע העובדה שהנוהג הרווח בעת העתיקה היה להכין את כלי השולחן והאחסון מחרס". לדברי ד"ר אדלר, " בניגוד לכלי חרס, אשר כאשר נחשפו לטומאה היה צורך לשבור אותם ולהוציא אותם מכלל שימוש, כלי האבן נשארו טהורים. לכן, היהודים הקפידו להחזיק כמה כלי אבן מיוחדים בבית. כלים אלה מוכרים באתרים יהודיים רבים, ואולם למצוא את המקום שבו יוצרו הכלים הללו – זה נדיר ביותר. בימים אלה מתגלה בית מלאכה נוסף באתר עינות אמיתי – כקילומטר מהאתר הזה. עד כה, הכרנו רק שני בתי מלאכה דומים, ושניהם נחשפו באזור ירושלים. כעת אנחנו נחשפים לעוצמת שמירת הלכות הטומאה והטהרה גם באזור הגליל".
בחפירה נחשפה מעין מנהרה מלאכותית שנחצבה על ידי סתתי האבן, ממנה הופק חומר הקירטון לייצור הכלים באמצעות אזמלי ברזל. על דפנות המנהרה הקטנה ניכרים סימני החציבה. על פני השטח פזורים אלפי גרעיני אבן, שהם, למעשה, פסולת של הכלים. כן נמצאו כלים רבים לא גמורים שנזרקו בשטח, לאחר שככל הנראה, נפסלו בתהליך היצור. לדברי ד"ר אדלר, "על פי הפסולת, יצרו פה בעיקר ספלים רבים עם ידיות, וקערות בגדלים שונים. הכלים המוגמרים שווקו לכל יישובי הגליל, שם הקפידו התושבים היהודים על כללי הטהרה. השמירה על טהרה הייתה נפוצה מאוד אצל היהודים בירושלים ובארץ יהודה בתקופה שבית המקדש היה פעיל בירושלים, ולפחות עד כשלון מרד בר כוכבא ב-135 לסה"נ. התגלית החדשה עשויה לספק פתרון לשאלה -עד מתי נשמרו כללי הטהרה בקרב יהודי הגליל."
ירדנה אלכסנדר, ארכיאולוגית רשות העתיקות החוקרת את הגליל בתקופה הרומית מוסיפה, "לאורך השנים אנו מוצאים בחפירות חלקים של כלי האבן הללו לצד כלי חרס בחפירות של בתים בכפרים ובערים היהודיים מהתקופה הרומית, למשל בכפר כנא, בציפורי ובנצרת. עכשיו, לראשונה, יש אפשרות יוצאת דופן לחקור את מקום הייצור שלהם בגליל". לדבריה, "עדויות לחשיבות שמירת הלכות הטהרה נזכרת במשנה ובתלמוד, וגם בנצרות: בבשורה ע"פ יוחנן בברית החדשה, מסופר שישו ואמו מרים הוזמנו לחתונה יהודית ב"כנה אשר בגליל", שם הגישו יין. כאשר השתייה אזלה, ישו הורה למלא במים שישה כדים עשויים מאבן "על פי מנהגי הטהרה של היהודים", והמים בהם הפכו ליין משובח. כך, על פי הברית החדשה, הבחינו לראשונה בסגולות של ישו". לדברי אלכסנדר, "שני בתי המלאכה שנחפרו בחודשים האחרונים נמצאים קרוב מאד לכפר כנא, המקום המזוהה על ידי רבים עם "כנה אשר בגליל" מהמסורת הנוצרית. ייתכן מאד שכלים גדולים מאבן, מהסוג המתואר בסיפור הנוצרי, יוצרו בבית מלאכה דומה לאלו שנתגלו עתה".
