הסיפור שלי: מלאה וטוב לי

יומני היקר שלום,

"לפעמים נדמה לי כי יש בי פיצול אישיות מתמיד כמו לכמה נשים מלאות. עם הזמן למדתי לזהות את התכונות הטובות שלי, ליהנות מהם ולחגוג אותם. יש כאלו שיאמרו כי האמרה 'האופי חשוב יותר מהיופי' היא קלישאה שהמציאו בנות שאינן מרוצות מהמראה שלהן, אך עבורי אותה הקלישאה היא מציאות של ממש. כן, למדתי לסנן את התגובות של האנשים ברחוב ולומר ביני וביני כי אני חברותית, אחראית, נקייה ומסודרת, אוהבת. אישה אמיתית בכל רמ"ח אבריי ושיסה גידי. אז נכון שלא תמיד דימוי הגוף שלי הולך לפני. אני אישה שמנה, תאמינו לי אין יום שעובר מבלי שלא מבקרים אותי על כך. אך שוב, למדתי דווקא לחזק את הטוב שבי ולהדגיש אותו. נשים שמנות הן אמנם באמת כאלו, אך האם זהו הדבר היחיד שמגדיר אותן. 

לגברים יש המון מה ללמוד על נשים מלאות – 

החלטתי לכתוב את שעל ליבי בעקבות כתבה שהתפרסמה באחד מאתרי האינטרנט. הכתבה עסקה בכך שגם נשים מלאות ושמנות זכאיות לאהוב בלי כל קשר למשקלן או למראה הגוף שלהם. לי נמאס. נמאס מכך שאני חיה בחברה המקדשת את הרזון שלעתים גובל אפילו באנורקסיה. נמאס לי כי גם אנשים אינם מתכוונים לכך, הם נועצים מבטים, שופטים ומבקרים. נמאס לי כי גברים נרתעים ממני, על אף שבמציאות, אני לא מאותן נשים שמנות בצורה מזיקה. כן, תתפלאו אך אני לא שוקלת 200 ק"ג ומעלה. אני מנסה לחשוב האם ישנתי תנומת חורף והתעוררתי לעולם שבו לנשים כמוני אין מקום. לגברים כנראה יש המון מה ללמוד, עיקר להיות ג'נטלמנים ולא לשפוט ולבקר. 

מתחת לבגדים יש סיפור שלא נגמר – 

אני נזכרת עכשיו בשיר של הזמרת שאקירה "Underneath Your Clouthes". בתרגום חופשי היא שרה: "מתחת לבגדים שלך, יש סיפור שלא נגמר. יש את הגבר שבחרתי – הטריטוריה שלי". לעתים, כשאני מקשיבה לשיר, אני מרגישה כי אני יכולה בקלות לשנות את המגדר והשיר כאילו נכתב עליי. גם אני זקוקה לאהבה טהורה שכזו, גם אני רוצה אהבה כזו. אהבה טהורה ללא כל שיפוטיות. שיאהבו את הגוף שלי בדיוק כמו שאני אוהבת אותו. נשים מלאות וגם נשים שמנות יותר נוצרות בתוכן סיפור ייחודי. כל שבאמת צריך הוא שהגברים ישברו את החומות שבהן הן הקיפו את עצמן. אני שברתי את שלי, אך יש נשים שכבר אינן מסוגלות לראות מעבר לכך. 

קשה, אך לא בלתי אפשרי – מיתוסים על נשים שמנות – 

אני מודעת לכך שקשה לשבור מיתוסים על נשים שמנות. יש המון מהם. אך אני דוגמה חיה לכך. שנים שרק הצל שלי חי. הייתי מהלכת מתה. לא יכולתי להרים ראש כשפנו אליי, לעמוד זקופה מול קיטונות הבוז של אנשים שחיים על פי דעה קדומה, בין אם בקבלה לעבודה, סתם מבטים ברחוב, ובעיקר בכל התחום של האהבה. עד שעשיתי את מה שנראה אז בלתי אפשרי – התחלתי להאמין בעצמי. הבנתי כי אני באמת יפה, כלפי פנים וכלפי חוץ והתחלתי לשדר זאת. אהבה אמיתית עדיין מצאתי, אך אם נשפוט על פי מעט הדייטים שהיו לי לאחרונה , נדמה לי כי היא ממש מעבר לפינה. נשים מלאות רוצות אהבה וזקוקות לה כמו אוויר לנשימה. אני פונה לכל הנשים הללו, להסיר את חומות ההגנה לעשות הכול על מנת להשיג אותה.