במהלך עבודה, מנוף המותקן על משאית ניסה להרים שתי חוליות בטון במשקל של 1 טון, כאשר לפתע קפצו חוליות הבטון, נפלו על העובד והעיפו אותי למרחק של 2 מטר לתוך בור וריסקו את רגליו.
העובד הגיש תביעה נגד חברת הביטוח של המנוף באמצעות עורך דין תאונות דרכים וטען שתאונת העבודה שלו מהווה "תאונת דרכים" שכן לפי ההגדרה בחוק, תאונת דרכים היא גם: "מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו".
על מנת שאירוע של נפילת בטון ממנוף יחשב כתאונת דרכים, צריכים להתקיים מספר תנאים:
ראשית, החזקה רלבנטית לתאונות בהן מעורב רכב רב-ייעודי (או רב-תכליתי, לרבות דו-תכליתי), שיש לו ייעוד נוסף על ייעודו התחבורתי, כאשר בעת התאונה על הרכב לפעול במסגרת הייעוד הלא-תחבורתי שלו. כמו כן, נדרש כי הייעוד הלא-תחבורתי יהיה ייעוד מקורי של הרכב, כך שהרכב אינו יכול לרכוש ייעודים זמניים המשתנים מעת לעת.
שנית, על המאורע להתרחש עקב ניצול הכוח מכני של הרכב. דרישה זו מחייבת קיומו של קשר סיבתי, משפטי ועובדתי, בין התאונה לבין הכוח המיכני שהפעיל הרכב במסגרת התכלית הלא-תחבורתית שלו.
שלישית, על הרכב לשמור על ייעודו המקורי בעת התרחשות התאונה. כך, למשל, רכב שהוסרו ממנו הגלגלים, ושאינו יכול עוד לשמש לנסיעה בגדר מטרתו התחבורתית המקורית, יחשב כרכב ששינה את ייעודו המקורי, ועל-כן תאונה שתגרם בעזרת ניצול כוחו המיכני במסגרת ייעודו הלא-תחבורתי, לא תיחשב תאונת דרכים.
בית המשפט פסק כי יש לקבוע כי התאונה אירעה עקב ניצול הכח המכני של הרכב, שכן נקבע כי החוליות התרוממו באוויר עקב משיכתם על ידי זרוע המנוף.
בית המשפט ציין כי אף אם היינו מקבלים את גרסת חברת הביטוח שלפיה המנוף אך החזיק בשרשראות, שהיו מתוחות בעת שהנפגע עבד בבור, אך לא משך אותן, עדיין התאונה אירעה עקב שימוש אקטיבי בכח המכני של המנוף.
חברת הביטוח טענה לחלופין כי, המשאית שינתה את ייעודה המקורי בעת התאונה, שכן, מדובר במשאית עם מנוף להעמסה עצמית; ייעודו המקורי של המנוף הוא העמסת מטען על המשאית לצורך הובלתו או לפריקת המטען מהמשאית בסיום ההובלה; לטענתה השימוש במנוף באתר עבודה לצרכים אחרים כמו במקרה שלנו מהווה שינוי ייעודו המקורי, המוציאה את המקרה מהחזקה המרבה בדבר שימוש בכח המכני.
בית המשפט דחה גם טענה זו שכן מחומר הראיות עלה כי מדובר במנוף על משאית, וכי השימוש במנוף הינו יעוד מקורי קבוע ועיקרי, שכן, העד עבדו מסר בתצהירו כי הוזמן מנוף לאתר, וכי הגיע מנוף על משאית.
לבסוף נפסק כי השימוש במנוף מהווה ייעוד מקורי ואף עיקרי של הרכב, מדובר במנוף על משאית ולא משאית שיש לה מנוף והתובע אכן נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.