מבוטחי ביטוח לאומי אשר מדווחים על תאונת עבודה, מחלקת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה וטוענים שאינם יכולים לעבוד (תוך צירוף סימוכין רפואי) בעבודה נוכחית או מתאימה אחרת, יהיו זכאים לקבלת תשלומי דמי פגיעה כפיצוי.
מי זכאי לקבלת דמי פגיעה?
הזכאות חלה הן על עובדים והן על מתנדבים אשר מדווחים על פגיעה שאירעה במהלך ההתנדבות, אם היא הוכרה כפגיעת עבודה. עובדים אשר נעדרו מעבודתם עקב תאונת העבודה וקיבלו הכרה בכך, אין זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אלא לתשלומי דמי פגיעה מביטוח לאומי.
בתקופת קבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, אין המעסיק רשאי לנכות ימי מחלה מאלו הצבורים לזכותו של העובד, מלבד היום הראשון להיעדרות והיום השני שלאחר יום הפגיעה, באם העובד נעדר פחות מ-12 ימים.
באם עובד מדווח על נכות גם לאחר קבלת דמי פגיעה, גם אם חזר לעבודה בתום תקופת תשלומי דמי הפגיעה, ביכולתו להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה.
נקודות סיכום בנושא זכאות
להלן תנאי הזכאות:
- בעלי ביטוח נפגעי עבודה
- מדווחים על פגיעה בעבודה אשר בגינה טוענים כי אין מסוגלים לעבוד בעבודה שלהם או בעבודה מתאימה אחרת
- תוך צירוף סימוכין רפואי
- יש בידם תעודה על אי כושר עבודה שקיבלו מרופא מטפל או ממרפאה לתאונות עבודה
- יש בידיהם ציון פגיעות ותקופה בה אין יכולים לעבוד
- המבוטחים לא עבדו בתקופה אשר מצוינת בתעודה
- אלו שקיבלו הכרה באי כושר עבודה חלקי, כאשר שעות העבודה שלהם צומצמו על פי האישור הרפואי, יחזיקו בזכאות עבור דמי פגיעה מופחתים, על בסיס על מספר שעות ההיעדרות המדווחות.
איך יודעים מי איננו זכאי?
מלבד להתייעץ עם עורך דין ביטוח לאומי, ניתן להביט על התנאים הבאים:
- מי שקיבל הכרה באי-כושר עבודה (על פי הכתוב בתעודה) אך עבד בתקופה הזאת
- מבוטחים אשר מדווחים על פגיעה בעת שהייה בהכשרה מקצועית או שיקום מקצועי
- כי במקרה זה, הכנסה מעבודה לא נפגעה
- אסירים ועצירים, או שמא חוסים במעון על פי חוק הנוער
- עובדים זרים אשר שוהים בישראל שלא בהתאם לחוק
- מי שכבר מקבל קצבאות אחרות מביטוח לאומי
- למי שכבר יש אפשרות לקבל גם דמי פגיעה וגם תגמולי מילואים, יבחר באחת משתי האפשרויות
- בתקופת הזכאות לדמי פגיעה בעבודה לא תתאפשר זכאות לדמי אבטלה
- דמי הפגיעה ייחשבו כהכנסה בעת בחינת זכאות עבור גמלת הבטחת הכנסה
מה הוא שיעור דמי הפגיעה?
שיעור דמי פגיעה מחושב על פי יום ונקבע על בסיס 75% מהכנסת המבוטחים החייבת בדמי הביטוח (הן עבור עצמאים והן עבור שכירים) ב-3 החודשים שקדמו ל-1 לחודש, בחודש בו הפסיקו את העבודה. את הסכום שיוצא מחלקים ב-90, וזהו שיעור דמי הפגיעה.
במילים אחרות, אם שכיר או עצמאי הרוויחו 100,000 ₪ בחודש, וזוהי ההכנסה החייבת בדמי ביטוח שלהם, בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש, אזי שהחישוב יתרחש כך:
- 75% מ-300,000 ₪ (100,000 ₪ כפל 3 חודשים)
- יוצא: 225,000 ₪
- מחלקים ב-90
- יוצא: 2,500 ₪ פר יום כדמי פגיעה (אך ישנה תקרה שנציג בהמשך)
במקרה בו ישנם עובדים שכירים אשר לא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שעברו טרם הפגיעה המדווחת, תיבדק האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו כן קיבלו שכר מלא. אך על העובדים להמציא עבור המוסד לביטוח לאומי אישורים שמאשרים כי לא קיבלו שכר מלא בעקבות נסיבות מוצדקות (חופשה, אישורי מחלה וכן הלאה).
אף על פי שבחישוב מהפסקה הקודמת מצאנו כי שיעור דמי הפגיעה עומד על 2,500 ₪ ליום, ישנה למעשה תקרה. נכון לשנת 2023, דמי הפגיעה לא יעלו על 1,201.63 ₪. מעבר לכך, הם ישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות. בנוסף, ינוכו מהם מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.
איך מחשבים את ההכנסה החייבת לטובת חישוב דמי הפגיעה?
כאשר מדובר בעובדים שכירים:
- יחושבו דמי הפגיעה על פי השכר ממנו מנכים דמי ביטוח לאומי (גם אם זה כולל שכר שעות נוספות, מענקים ושכר פרמיות)
- אם העובד מועסק בשני מקומות עבודה, ובעקבות תאונה הוא מבקש להיעדר מעבודתו בשני המקומות הללו, הרי שהשכר הקובע יהיה השכר המתקבל משני המקומות יחדיו.
כשזה נוגע לעובדים עצמאיים:
- דמי הפגיעה מחושבים על בסיס הכנסות בשנת מס שוטפת, כל עוד המבוטח רשום במוסד כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועדם
- אם מדובר בעובד שכיר שהוא גם עצמאי, דמי הפגיעה יחושבו על פי 2 מקורות השכר, כל עוד המבוטח היה רשום כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועדם
ישנם מקרים בהם תהיינה זכאות לדמי פגיעה מופחתים. מבוטחים אשר מדווחים על אי כושר עבודה חלקי, והם ממשיכים לעבוד, בעוד ששעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, יהיו נא זכאים לקבלת דמי פגיעה מופחתים. דמי פגיעה אלו ישולמו בהתאם לשעות העבודה אשר רשומות באישור הרפואי, עד 8 שעות ליום.
לשם דוגמה:
- עובד דיווח על פגיעה בעבודה וקיבל הכרה באי כושר עבודה חלקי
- כעת, העובד קיבל אישור לעבוד 4 שעות בלבד
- לאור כך שיום עבודה על פי המוסד לביטוח לאומי מונה 8 שעות, מדובר במקרה בו העובד, עובד 4/8 מיום העבודה
- אם העובד עובד 4/8 מיום העבודה, זכאותו תהיה בשיעור 4/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים עבורו פר יום
- מדובר בזכאות לדמי פגיעה בשיעור 50% (4/8). לפיכך, אם היה זכאי לדמי פגיעה מלאים בשיעור 1,000 ₪ ליום, במקרה זה, דמי הפגיעה יעמדו על 500 ₪ פר יום
ניואנסים בחישובי תשלומי דמי פגיעה
דמי פגיעה משולמים עבור תקופה בה המבוטח לא עבד, עד 13 שבועות מהיום שלמחרת יום הפגיעה המדווח (מדובר על 91 ימים לרבות שבתות וחגים). עבור יום הפגיעה המדווח לא משולמים דמי פגיעה, המעסיק הוא זה שמשלם את שכר העובד ליום זה.
עובדים שכירים אשר בוחרים להיעדר פחות מ-12 ימים, יקבלו דמי פגיעה מטעם המוסד לביטוח לאומי החל מהיום ה-3 שלאחר יום הפגיעה. כאשר היום הראשון והשני להיעדרות, שלא יזכרו את העובדים במקרה זה בדמי פגיעה, ייחשבו למי מחלה וישולמו בדמי מחלה בידי המעסיק. על העובדים להציג למעסיק תעודת מחלה, על מנת לממש זכות זאת, כמו גם, להחזיק בימי מחלה צבורים.
כאשר עובדים שכירים נעדרים מעל ל-12 ימים מעבודתם, המוסד לביטוח לאומי ישלם להם דמי פגיעה החל מהיום הראשון שלאחר מועד הפגיעה המדווח. המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה אשר שילם לעובדים לטובת 12 הימים הראשונים, למעט נסיבות בהן מדובר במעסיק של עובדים במשק בית.
אם מדובר בעובד שכיר אשר עובד במספר מקומות עבודה, המוסד יגבה את התשלום הרלוונטי מכולם, בהתאם לחלק היחסי בשכר העובד, מתוך הרגיל אצל כולם.
