חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נועד להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם מפני פרסום ביטויים פוגעניים. לצד העונשים הפליליים והאזרחיים הקבועים בחוק, נקבעו גם הוראות בנוגע לפיצויים שניתן לפסוק לנפגע מלשון הרע.
במאמר זה נדון בעקרונות המרכזיים הנוגעים לפיצויים בתביעות לשון הרע בישראל, תוך התמקדות בפיצוי ללא הוכחת נזק. למידע נוסף בנושא קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.
סוגי פיצויים:
חוק איסור לשון הרע קובע שלושה מסלולים בהם ניתן לעשות שימוש במסגרת תביעת לשון הרע:
פיצויים בגין נזק ממוני: פיצויים אלו נועדו לפצות את הנפגע על הנזק הממוני והנפשי שנגרם לו כתוצאה מפרסום לשון הרע.
פיצויים ללא הוכחת נזק: סוג זה של פיצויים נועד לפצות את הנפגע על הפגיעה בשמו הטוב, גם אם לא הוכח נזק קונקרטי.
פיצויים בגין נזק לא ממוני: סוג זה של פיצויים עוסק בפיצויים שמוערכים לפי אומדנא של כאב, סבל ועוגמת נפש.
תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק:
מסלול הפיצויים ללא הוכחת נזק, הפך לדרך המלך ורוב רובן המכריע של תביעות לשון הרע שמוגשת כיום לבתי המשפט בישראל מוגשות לפי המסלול שעוסק בפיצויים ללא הוכחת נזק. המעניין הוא שחוק איסור לשון הרע חוגג 59 שנים והמסלול שמאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק נוסף לחוק רק בשנת 1998.
סעיף 7א לחוק איסור לשון מאפשר לנפגע מלשון הרע לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א(ב) ובסכום של 50,000 ₪ ולאחר הצמדה למדד לפי סעיף 7א(ה) הסכום עומד כיום על 81,113 ₪.
במידה והתובע טוען שהפרסום הדיבתי נעשה בכוונה לפגוע בו הוא יכול לתבוע את כפל הפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 7א(ג) לחוק ולאחר הצמדה למדד לפי סעיף 7א(ה) הסכום עומד כיום על 162,226 ₪.
על מנת לדעת האם עומדת לכם זכות תביעה ומה הסכום שאותו תוכלו לתבוע מומלץ לפנות אל עו"ד לשון הרע שזהו תחום עיסוקו היחיד או לכל הפחות המרכזי.
גובה הפיצויים:
בע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי בית-המשפט העליון ניתן בצורה מעמיקה את תכליות פסיקת הפיצויים בדיני לשון הרע, ואלו הן:
תכלית תרופתית – השבת המצב לקדמותו דרך עידוד רוחו של הנפגע;
תכלית עונשית – בתורת הפיצוי הנזיקי כסנקציה נגד המעוול.
תכלית חינוכית – הרתעתית – חינוך לעניין זה, איננו חינוך הנתבע אלא חינוך הציבור. כפי שצריך להישיר מבט אל הנתבע ולהשיב לו כגמולו, חובתו של בית-המפשט להישיר מבט בעיני הציבור ולהעביר "מסר חינוכי ומרתיע לציבור כולו מפני מעשי פגיעה בכבודו של אדם" .
רע"א 4740-00 הוא פסק הדין על יסודו – כהלכה פוסקים פיצויים בלשון הרע ומזה שני עשורים, אלו השיקולים שבית-המשפט נדרש לשקול כנקודת מוצא: (א) היקף הפגיעה; (ב) מעמד התובע בקהילה; (ג) ההשפלה שסבל והכאב והסבל שהיו מנת חלקו; (ד) התוצאות הצפויות בעתיד, ממבט מפוקח בשכלול הנתונים.
נתון נוסף שיכול להשפיע על גובה הפיצויים שייפסקו הוא התנהגות הנתבע בשלב שלאחר ביצוע העוולה ולפני תחילת המשפט. הרי להתנהגות הנתבע בשלב זה עשויות להיות השלכות ישירות על מידת הנזק שיגרם לתובע ודווקא במידה והנתבע מחליט לחזור בו ממעשיו ולפרסם תיקון מטעמו במטרה להקטין את הנזק שגרם עשו להקטין את הפיצוי שייפסק. ובאותה נשימה סירוב לפרסם תיקון עשוי להגדיל את הנזק וכפועל יוצא את גובה הפיצוי שייפסק.
לסיכום:
חוק איסור לשון הרע מעניק לנפגע מלשון הרע כלים משפטיים מגוונים על מנת לקבל פיצויים בגין הפגיעה בשמו הטוב.
תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק היא כלי חשוב המאפשר לנפגעים לקבל פיצויים גם במקרים בהם לא ניתן להוכיח נזק קונקרטי.
במידה ונפגעתם מהוצאת לשון הרע חשוב ואף הכרחי לפנות אל עו"ד לשון הרע שזהו תחום עיסוקו המרכזי על מנת לבדוק את זכויותיכם.
