מי שכיהן כחבר מועצת מגידו וביצע תפקידים נוספים במועצה ובחברה הכלכלית, נחמיה רייבי, מספר את סיפורה של מגידו.
עם למעלה מ 12 אלף תושבים ועשרות אלפי דונמים, מועצה אזורית מגידו היא פנינת עמק יזרעאל בעלת היסטוריה מרתקת.
נחמיה רייבי מסביר מכמה קיבוצים ומושבים מורכבת המועצה, כיצד בחרו את שמה של מגידו, וכיצד הוקמה מגידו.
אלו קיבוצים ומושבים כוללים מגידו? איך בחרו את שמה? נחמיה רייבי עם כמה פרטים מעניינים על מגידו
המועצה האזורית מגידו בעלת היסטוריה מרתקת החל מסיפור ההקמה ועד לשינוי שמה.
מעוצה אזורית מגידו, מי שנמצאת כיום בלב מאבקים נגד שינוי המהות והצביון של האזור כחלק מבחינת הקמת שדה תעופה חדש, מספרת את סיפור ההצלחה החל משלב הקמתה ועד היום.
בהתאם לנתונים העדכניים של מגידו, השטח הכולל של המועצה הוא 184 אלף דונם ומספר התושבים הוא 12,400 כאשר תחזית הצמיחה היא הכפלת כמות התושבים בעשור הקרוב.
מועצה אזורית מגידו מורכבת מ 9 קיבוצים, 3 מושבים ומושבה אחת.
ההיסטוריה של מועצה אזורית מגידו אינה דבר של מה בכך, טרם הקמתה של מדינת ישראל, כבר בשנות ה – 30 האזור היה מוכנה "הרי אפרים", על אף שהאזור לא נמצא בנחלת שבט אפרים.
נציגי היישובים החליטו שהשם אינו מתאים לאזור ודנו בחלופות: אזור אפרים, חבל מנשה ואזור מגידו.
בשנת 1952 שם האזור שונה למועצה אזורית מגידו וקיבל תוקף רשמי בשנת 1954.
הסמל של המועצה, שעוצב ע"י חבר קיבוץ רמות מנשה לאו פלטאו, מסמל את השם ההיסטורי של מגידו – אריה המזנק מעל שטח חקלאי.
השטח החקלאי מסמל את גבעות האזור ואת אופיה החקלאי של מגידו והאריה הועתק מדמות האריה בחותם שנמצא בחפירות בתל מגידו משנת 1903.
שילוב של האריה מאזור תל מגידו, הידועה כחלוצת ההתיישבות ההיסטורית באלף הרביעי לפנה"ס, מצרף את המאפיין ההתיישבותי של האזור.
גורם פעיל במגידו שכיהן במספר תפקידים במועצה, בחברה הכלכלית ובעמותה העירונית, נחמיה רייבי, רואה בהקמתה של המועצה סמל לשיתופיות והלכידות הישראלית: "ההיסטוריה של מגידו מלמדת שניתן להגיע להבנות ולאחד אזורים רבים לכדי מועצה חזקה אחת המפתחת את החקלאות וההתיישבות בישראל".
כל הדרך למשאל להקמת מגידו
ההיסטוריה של מגידו מציגה את ההקמה מתוך בחירה משותפת עוד לפני הקמת המדינה.
בעקבות הקמתה התקדימית של עמק חפר, הקיבוצים והמושבים באזור החלו לגבש את הקמתה של מועצה אזורית חדשה עבור הישובים בגוש נהלל.
גם טרם הקמתה של מדינת ישראל הגושים הפוליטיים השונים דאז היו חלק מרכזי בשיקולי הקמתה של המועצה, בעוד שיישובי אזור אפרים (משמר העמק, הזורע, עין השופט, רמת השופט ודליה) היו מזוהים עם תנועת הקיבוץ הארצי, יישובי אזור נהלל היו מזוהים עם מפא"י.
באוקטובר 1944 תושבי יישובי אזור אפרים החליטו על משאל עבור מועצה נפרדת והחלטה על תקציב ראשוני.
הקמתה של מגידו, הכרה כמועצה מקומית וטקס החניכה הרשמי התקיימו בשנת 1945 כאשר באותה התקופה התגוררו במועצה כ- 3000 תושבים בסך כל הקיבוצים והמושבים.
נחמיה רייבי: "הסיוע לפיתוחה והמלחמה על עתיד המקום, מגידו היא חלק ממני"
מגידו חייבת את הצלחתה להון האנושי הסובב אותה מיום הקמתה, רבים וטובים צמחו במועצה אזורית מגידו ואלו דאגו לפיתוח וצמיחה וכן ביחד עם גורמים נוספים בעמק יזרעאל, נלחמים על עתידה ועתיד האזור כולו.
נחמיה רייבי זכה להוביל את פיתוחה של מגידו במישורים ישירים רבים: יועץ לראש המועצה האזורית מגידו, כהונת כחבר במועצת מגידו, חבר מועצה העירונית לקידום רווחתם של תושבי מגידו, חבר דירקטוריון עמותת התיירות מגידו-עמק יזרעאל וכן חבר דירקטוריון החברה הכלכלית של מגידו.
נחמיה רייבי מספק הצצה לרוח ההיסטורית שהובילה אותו לפעילות ענפה במגידו: "מגידו עברה שינויים ופיתוחים רבים בעשרות השנים האחרונות, שמה של מגידו והסמל שלה מסמל את ההיסטוריה הרחוקה של ההתיישבות, הרוח ההיסטורית והאנשים הנפלאים במגידו מובילים אנשים רבים להשקיע זמן ומאמץ כדי לפתח את מגידו במישורים רבים, לקדם פרויקטים למען מגידו ולהפוך את האזור לפנינה של ממש".
על תשומת הלב לעתיד מגידו מוסיף רייבי: "דאגה ותשומת לב לעתיד מגידו מתחלקים לעתיד הקרוב של החודשים והשנים הקרובות וכן ראייה ארוכת טווח כמו המאבק חסר הפשרות על ביטול ההקמה של שדה התעופה בעמק יזרעאל".
הכתבה נכתבה על ידי צוות כותבי התוכן של סוכנות ניהול מוניטין– שירותי יח"צ לעסקים ואנשי ציבור.
